אילת סמרנו
אמא של חטופ.האמו של יונתי, שנרצח ונחטף ב־7 באוקטובר והושב לישראל במבצע צבאי, מספרת בהרצאה מרגשת ומלאת חיים את סיפורו של בנה, דרך ההומור, היצירה והחלומות שהשאיר אחריו.
השירותים והמוצרים שלי
חלל של זיכרון, אהבה ויצירה
תערוכה דיגיטלית לזכרו של יונתי
כל מוצר בתערוכה נושא את רוחו ואת הסיפור שלו.
בואו להכיר, לזכור ולקחת חלק.
כל ההכנסות הן תרומה לזכרו של יונתי.
הרצאות כמסע הנכחה ליונתי (יונתן סמרנו)
עד ה 7 לאוקטובר הייתי אילת, אילת השחר. אילת השחר היא נקודת האור הראשונה שמגיעה אחרי החושך של הלילה. מזמינה אתכם למסע שלי למציאת נקודת האור מחדש דרך היצירה והחלומות שהשאיר לי בני אחריו.
אני אילת סמרנו, אמא של יונתן ויאיר, 2 בנים מיוחדים, שמרגע היוולדם לא נתנו לי שניה של שקט, אבל זה מה שמילא את חיי. יונתן הוא הבן הבכור שלי ויאיר הבן הקטן.
המושג אמא לביאה פגש אותי לראשונה אחרי שיונתן נולד.
סופרת מוכרת אמרה לי: ״החיים שלך הם לא סרט, הם סדרה מרתקת ומורכבת בת כמה עונות״.
העוצמות שאני מדברת עליהם בשני הבנים האלו, באו לידי ביטוי כך שיונתן נחטף- יאיר התמלא עוד יותר במוטיבציה לתרום, להילחם ולהתגייס ליחידה מיוחדת.
יונתן היה בשבי 625 ימים, הוא חולץ במבצע צבאי כשאינו בן החיים, ביום הולדתו העברי.
במהלך המסע שלי הרגשתי שיונתן שולח לי סימנים שונים והיה קשה לי להבין את המקריות שבזה. מצאתי את עצמי מתחברת לעצמי מחדש ומתוך זה גם מתקרבת לעולם הדתי.
ברגעי הכאב הבלתי נתפסים, פגשתי אנשים מיוחדים מכל קצוות החברה שלנו. הבנתי שאין צודק ולא צודק, אין דרך אחת נכונה, הדבר הכי חשוב הוא הכבוד שאנחנו רוכשים אחד לשני, אחד לדרך של השני- גם אם אנחנו חושבים אחרת.
יונתי היה אומר, הבין החלום למציאות מפריד קו אוטובוס אחד, מזמינה אתכם בהרצאה לעלות על הקו הזה.
הסיפור שלי
מתוך הכאב הבלתי נתפס יצאתי למסע הנכחה המוקדש כולו ליונתי.
מסע שמבקש לא רק לספר את סיפורו, אלא להאיר את האדם שהיה, מלא חיים, הומור, יצירה, חלומות וברק בעיניים.
ההרצאה שלי מזמינה את הקהל למפגש מרגש, מרתק ומפתיע, שבו לצד האובדן עולים גם חיוך, צחוק, השראה ומסרים עמוקים לחיים. דרך סיפורים מדהימים ומצחיקים מחייו הקצרים של יונתי, נפרשת דמותו הייחודית ונשמרת נוכחותו בעולם.
לצד ההרצאה, מסע ההנכחה כולל גם תערוכה ומיצגים המציגים את המיזמים, היצירות והרעיונות של יונתי, ומאפשרים לקהל להכיר אותו לא רק דרך נסיבות מותו, אלא דרך החיים שחי, האור שהביא, והחותם שהשאיר.
