אפרת מצ׳יקווה

לצד עשייתה המקצועית, מאז 7 באוקטובר נושאת אפרת גם סיפור אישי ומשפחתי שהפך לחלק בלתי נפרד מדרכה הציבורית. שישה מבני משפחתה נחטפו מקיבוץ ניר עוז, ובהם דודיה, גדי מוזס ומרגלית מוזס. מתוך הכאב והדאגה, ומתוך מחויבות עמוקה למשפחה, לקהילת ניר עוז ולכלל משפחות החטופים, הצטרפה אפרת מיד לעשייה למען שחרורם והחזרתם של כל החטופים, והיא ממשיכה בפעילותה הציבורית והבינלאומית ללא לאות.

במסגרת פעילות זו התמקדה אפרת בעיקר בזירה הדיפלומטית והבינלאומית: גיבוש והעברת מסרים, חשיבה אסטרטגית, יצירת קשרים עם ממשלות, פרלמנטים, שגרירויות, קהילות וארגוני חברה אזרחית, וכן הובלת הפעילות מול ממשלת גרמניה וקהילות ברחבי המדינה. עשייה זו נעשית בצניעות, בהתמדה ומתוך אמונה בכוחם של קשרים אנושיים, רגישות תרבותית ושיח אחראי לפתוח דלתות במצבים מורכבים במיוחד.

אפרת ממשיכה בפעילות זו גם כיום מתוך תחושת אחריות עמוקה ומתוך אמונה כי לישראל יש עוד הרבה מה לחזק, לדייק ולתקן באופן שבו היא מספרת את סיפורה, בונה אמון, מקיימת קשרים ומובילה דיאלוג עם העולם. עבורה, דיפלומטיה אזרחית איננה רק תגובה לשעת חירום, אלא דרך פעולה מתמשכת: להקשיב, להבין הקשרים תרבותיים, ליצור שותפויות, ולבנות מחדש מרחבים של אמון גם לאחר שבר גדול.

החיבור בין ניסיונה המקצועי לבין מסלול חייה מאז אסון 7 באוקטובר מעניק להרצאות ולמפגשים של אפרת רובד נוסף של משמעות: לא רק מבט על תרבות יפן, אלא גם מחשבה רחבה על חוסן, אחריות אזרחית, קהילה, מנהיגות ודיאלוג בין עולמות.

מתוך החיבור בין ידע מקצועי, ניסיון חיים וסיפור אישי, אפרת מציעה לקהל מפגש מעורר מחשבה על היכולת ללמוד, גם בתקופות של משבר ואי־ודאות, להבין, להתחבר ולפעול.