אורין גנץ
אמא של חטופ.המרצה ומנחת קבוצות, מחברת הספר "לעוף עם כנפיים שבורות", אמא של עדן זכריה ז"ל. במהלך השנים למדה אורין להישאר גם במקומות שבהם אין פתרון מיידי - מקומות שיש בהם נוכחות, הקשבה ותנועה עדינה קדימה. לא כדי לתקן, אלא כדי לתת מקום למה שיש.
השירותים והמוצרים שלי
לעוף עם כנפיים שבורות - הספר
הרשו לי לשאול את שאלת מיליון הדולר: מחבלים רצחו לי את הילדה, זאת עובדה. הם אשמים ברצח של הבת שלי. אך האם הם מופקדים על האושר שלי? התשובה היא לא.
ואם אקום בכל בוקר ממורמרת ומאשימה, הרי אני מאפשרת להם לרצוח אותי בכל יום מחדש. אני מבטיחה לכם שאם בכל יום תלכו לאורו של משפט אחד בלבד בספר, תזכו לחיים של אושר שלא תלוי באף אדם ובשום גורם חיצוני.
משברים, רגשות שליליים ואובדן של אדם יקר הם חלק מהחיים, אך זכרו שלא נכפה עליכם לחיות בסבל תמידי בשל כך. אפשר ומותר להרגיש כאב, עצב, חוסר אונים ופחד, ויחד עם זאת להיות מאושרים ובלתי מנוצחים. אני מאחלת לכם אושר ושלווה כפי שלא ידעתם מעולם.
שלכם, אורין.
ניתן לרכוש בחנויות הספרים המובחרות, ביניהן סטימצקי וצומת ספרים.
הרצאה שמתחילה באנשים, לא במצגת
כך זה מרגיש כשהרצאה באמת פוגשת אנשים. לא עוד תוכן שמועבר, אלא תהליך שנבנה יחד עם האנשים שבחדר. כל הרצאה הותאמה לקהל אחר, אבל כולן מתחילות מאותו מקום אנושי.
אנשים שואלים אותי: איך את כל כך חזקה? ממה את מורכבת?
חברים, לא נולדתי ככה. זה תהליך שעברתי - תהליך שכל אחד ואחת יכולים לעבור, אם רק בוחרים להקשיב.
אני מאמינה שכל אדם נושא בתוכו את הכוח להתמודד, ושכל קבוצה יכולה להפוך גם בתוך מורכבות למרחב של ריפוי, חיבור וצמיחה.
הסיפור שלי
“זו לא דרך מהירה. אבל היא דרך שאפשר ללכת בה.”
במהלך השנים, אורין למדה להישאר עם אנשים גם כשאין פתרון מיידי, אבל יש נוכחות, הקשבה, ותנועה עדינה קדימה. מקומות שבהם לא ממהרים לתקן, אלא נותנים מקום למה שיש.
הבחירה בחיים, עבורה, אינה אופטימיות כפויה ולא כוח רצון.
זו הסכמה לפגוש את המציאות כמו שהיא, ולבחור שוב ושוב איך לחיות בתוכה בלי לאבד רגישות, ובלי לוותר על עומק.
היא התחילה במפגש עם החיים, כמו שהם -ברגעים של שבר, של בחירה, ושל אחריות למה שנשאר אחרי.