שגב כלפון
שורד שביבן 28 מדימונה, נחטף ממסיבת הנובה ולאחר 738 ימים בשבי החמאס הושב לארץ. מאז השבתו מעביר שגב הרצאות בכל העולם על סיפורו האישי יוצא הדופן.
השירותים והמוצרים שלי
738 ימים: איבדתי את הכל וזכיתי בהכל מחדש
מה נשאר לאדם כשלוקחים ממנו את החופש, את הבית ואת המשפחה? איך ממשיכים כשאין תשובה לשאלה למה זה קורה דווקא לך? ומה יכול להחזיק את הנפש כשהגוף כבר כמעט מוותר?
אני מזמין אתכם להרצאה שלי במהלכה אקח אתכם אל רגעי התהום והפחד, ואל המקומות בהם גיליתי את עוצמתה של האמונה.
זהו סיפור על שבי וחירות, על תהום ואמונה, על כאב וריפוי.
במשך 738 ימים הוחזקתי בשבי חמאס. לקחו ממני את החופש, את הבית, את המשפחה ואת הידיעה אם אזכה לראות עוד יום. אבל דווקא במקום שבו כמעט לא נותר לי דבר, גיליתי חירות מסוג אחר, החירות לבחור במה להיאחז.
הבנתי שאם אמשיך לשאול שוב ושוב למה זה קרה לי, אני עלול לאבד את עצמי.
האמונה לא נתנה לי הסבר למה שעברתי, אבל היא נתנה לי סיבה להמשיך גם בלי הסבר. היא לא הוציאה אותי מהמנהרה- אבל היא שמרה על הנפש שלי בתוכה.
בשבתות, יוסף, בר, מקסים, אלקנה, אוהד ואני היינו שרים יחד ״שלום עליכם״, גם אם שעה קודם היכו אותנו. שישה גברים בגילים שונים, מעולמות שונים, מצאו בתוך החושך נקודת אור משותפת. כשהגוף כמעט ויתר, החיבור בינינו והאמונה נתנו לנו כוח לעבור עוד יום.
החזרה הביתה לא מחקה את הכאב. היא פתחה עבורי מסע של ריפוי, ללמוד לחיות לצד הזיכרונות, לראות מחדש את מה שפעם היה מובן מאליו, לחיות במלוא מובן המילה, עם רגליים על הקרקע ובלי פחד.
הסיפור שלי שם נמשך 738 ימים. הסיפור שלי כאן רק מתחיל.
ההרצאה מתאימה לקהלים מגוונים
הסיפור שלי
אני שגב, בן 28. גדלתי בבית חם בדימונה, לצד הוריי, אחי ואחותי. לפני ה-7 באוקטובר עבדתי במאפייה של אבא שלי, ובמקביל חלמתי לבנות לעצמי דרך משלי, להצליח, לבטא את עצמי ולגלות מי אני. מוזיקה תמיד הייתה חלק גדול ממני.
בשבילי היא לא הייתה רק צלילים, אלא דרך חיים.
את הכרטיס למסיבת הנובה קניתי פחות מ־24 שעות לפני שהתחילה.
החלטה אחת ספונטנית הובילה אותי אל בוקר ששינה את חיי, ואל מסע של 738 ימים בשבי חמאס.
אחרי 738 ימים חזרתי אל המשפחה, אל הבית ואל החיים שכל כך התגעגעתי אליהם, אבל חזרתי אדם אחר. היום אני מבין אחרת את ערכם של הזמן, החופש והאנשים שנמצאים לצדי. אני לומד לחיות לצד הזיכרונות והאובדן של החברים הטובים, לא לקחת דבר כמובן מאליו ולבחור בכל יום מחדש בחיים.
כיום אני משתף את הסיפור שלי ברחבי העולם. עבורי, זהו חלק ממסע הסברה חשוב על מה שעברנו כאן, הזדמנות לספר גם את סיפורם של מי שאינם יכולים עוד לספר אותו בעצמם, ולהעביר הלאה את מה שלמדתי ברגעים הקשים ביותר על אמונה, על משפחה ועל הכוחות שאדם יכול למצוא בתוכו, גם כשהכול נלקח ממנו.
פעם חלמתי לגלות מי אני. היום אני מגלה מי אני בוחר להיות.
